אם יצא לכם כבר לקרוא כמה דפים שקיבלתם מאיתנו עד היום, ייתכן שנותרתם תחת הרושם שמאחורי כל יקב עומד סיפור ארוך של היסטוריה ענפה. זה טבעי לחלוטין, מאחר שיקבים רבים, בעיקר כאלו שהצליחו לקבע את מעמדם במקום שבו הם פועלים, נסמכים על מורשת משפחתית ומקומית ארוכת שנים. אולם, בכל זאת, ישנם יקבים חדשים שנוסדים ברחבי העולם בכל יום, גם בימינו. חלקם נהדרים כבר בשנותיהם הראשונות ומצליחים ללכוד את תשומת ליבנו. בדיוק כזה הוא יקב צ'ינג'יליה, שהוקם באזור אברוצו שבאיטליה ע"י פאביו די דונאטו בשנת 2013, ועוד בהיותו צעיר מצליח לעורר עניין עולמי ביינותיו.
אברוצו הוא אזור יין היסטורי, כזה שגפן צמחה על אדמתו עוד במאה הרביעית לפני הספירה, אך במשך השנים נזנחה בו תרבות עשיית היין, לפחות עד אמצע המאה ה-20. באותם ימים של תחיית ענף היין המקומי, היו אלה יקבי קואופרטיב שנתנו את הטון באברוצו, כך שיינות האזור יוצרו בעיקר בנפחים גדולים ומבלי שמישהו שם דגש מיוחד על איכותם. כמויות היין הגדולות ומחירו הזול סייעו ליינות אברוצו לפרוץ אל מחוץ לגבולות איטליה ולפתח שווקים חדשים, אם כי הן קיבעו את שם האזור כמקור ליינות פשוטים במיוחד. בשלושת העשורים האחרונים, לנוכח התעוררותם של יצרנים חלוציים שהחליטו לזנוח את דרך הקואופרטיב ולייצר בעצמם יינות איכותיים, מתחולל באברוצו מהפך של ממש והאזור מתחיל לסגל לעצמו חשיבות משמעותית בעולם היין. המהלך הזה, שראוי היה שיקרה בהתחשב בתנאי גידול הענבים המצוינים שמציע האזור, הביא לפתחו גם צעירים שאפתנים ומלאי-תשוקה שמצאו בו קרקע פורייה להגשמת חלומם ליקב משל עצמם. חלום שבוודאי היה קשה יותר להגשים באזורים מבוססים כמו טוסקנה או פיימונטה.
פאביו די דונאטו הוא אחד מאותם צעירים שמצאו את מקומם באברוצו ומסייעים בכתיבת מורשתו המודרנית של האזור. כפי שנהוג ביקבים חדשים וקטנים מהסוג הזה, פאביו עושה במו ידיו כמעט כל דבר בדרך להפקת היין, החל בעבודה בכרמים וכלה בבקבוקם של היינות בסוף התהליך. מטרתו, כך לפי דבריו, היא לייצר יינות שידברו את שפת הטרואר המקומי וישקפו אותו, ואת זאת הוא מנסה להשיג בזכות עבודה עם זני ענבים מקומיים בלבד, כאלו שהוכיחו כבר את זיקתם לאברוצו במשך מאות ואף אלפי שנים. בכרמים הוא מטפל באמצעים טבעיים בלבד וללא כימיקלים מתוך התחשבות במערכת האקולוגית שעוטפת אותם, ואותה גישה נשמרת גם ביקב, עם פילוסופיה של התערבות מינימלית שכוללת תסיסות ספונטניות והימנעות מיצירת מניפולציות על היין.
העבודה של ייננים צעירים עם זני ענבים כמו טרביאנו ד'אברוצו, מונטפולצ'יאנו, פקורינו וקוקוצ'יולה, מסייעת בהשבתם של זנים חשובים אלה, שנזנחו במשך שנים לטובת זנים בינלאומיים בעלי מעמד סלבריטאי (מי אמר קברנה ושרדונה?), למרכז הבמה. האיכות שמקבלים בעבודה רגישה ונכונה עם זנים אלה מלמדת עד כמה המאמץ הזה מוצדק, ואנחנו שמחים להיות החוליה בשרשרת שמספקת לכם את ההזדמנות להיחשף אליהם.